‏הצגת רשומות עם תוויות פלאפל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פלאפל. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 בינואר 2023

פלאפל ביאליק בחדרה

 לפני זמן רב מצאתי את עצמי בדיון פלאפל סוער בקרב תושבי השרון הצפוני. 

אני הייתי מנציגי פלאפל דבורה, הפלאפל הפרדס-חנאי האגדי אודותיו כבר כתבתי כאן בבלוג. להפתעתי הרבה לא היה קונצנזוס בדיון הזה, ולכל איש ואישה מהמשתתפים בשיחה - היה את הפלאפל שלו או שלה. 

תוצאה חיובית אחת של הפלורליזם הפלאפליסטי הזה היתה שיצאתי עם רשימה ארוכה של מקומות לדגימה כשיזדמן לי. 

הבוקר נסעתי לי ברחוב ביאליק בעיר חדרה, השעה היתה שעת בוקר מאוחרת, ומאחר ולא אכלתי עדיין ארוחת בוקר, הייתי עם בטן מקרקרת. כך קרה שכאשר עברתי ליד פלאפל ביאליק וראיתי שיש לידו חניה סמוכה מסוג חניות האקספרס החדשות, ושאין תור , לא היה מנוס מההיסק שהגורל קורא לי.  וטוב שהוא קרא. 

לקחתי מנה 'עם הכל', וזו היתה מנה פלאפל מצויינת מסוגה, עם פלאפל כתום חם, טרי, פריך וטעים מאוד, סלטים טריים מאוד, טחינה טובה, פיתה טריה, רכה וטעימה, והכל השתלב לו יחד לביס אחרי ביס של עונג פלאפלי מהסוג המצדיק נסיעה במיוחד. 

צילום תקריב של פיתה עם פלאפל. חלק מכדורי הפלאפל מכוסים בטחינה. רואים גם סלט.

הנתונים היבשים

המקום: רחוב ביאליק 56, חדרה 

זהות הפלאפל:  פלאפל ירוק מתובלן בעדינות אך עם אופי  

גודל המנות: מנה נדיבה

הסלטים: טריים וטובים.

היחס ללקוחות: השירות אדיב ויעיל (אבל לא היה תור אז יש לקחת ההתרשמות בערבון מוגבל). 

האם עדיף לשבת או לקחת: יש מעט מקומות ישיבה במקום עצמו, 

אבל לטעמי עדיף לקחת כי חדרה מציעה שלל מקומות עם נוף יפה יותר .

יוקר המחיה: קשה מאוד לקבוע את מדד הפלאפל הכלל ארצי, במיוחד בימים טרופי התייקרויות אלה, אבל נדמה לי ש-20 ש"ח למנה בפיתה, נכון לזמן כתיבת הפוסט, מייצג את החציון הארצי.






יום שלישי, 6 במרץ 2018

פלאפל 4 טעמים בתל אביב

עודנו יוצאים לנו, אני, אשתי והילד מסידורים בעיר הקודש תל-אביב, ואשת-חיקי הנצחית נזכרת כי היא מאוד רעבה. אנחנו כבר באוטו, אי-שם באבן-גבירול, מנסים להתפתל בהתאם להנחיות וייז בשעת ערב, והיא רוצה שניקח משהו "על הדרך". אבל לא שווארמה. מכל הדברים - מתחשק לה פלאפל.
ועוד איזה פלאפל ? היא נזכרה בדיוק במלכות הפלאפל האגדיות. רשת פלאפל בטעמים (כדורים כתומים, אדומים ועוד שלל טעמים מגניבים) ונורא התחשק לה פלאפל שכזה.

התמזל מזלנו, ובדיוק עברנו ליד פלאפל 4 טעמים. היה מקום נוח לעצור בו. האישה הלכה, ביררה, התקשרה, קנתה, חזרה, התפייטה לגבי השירות ולמרבה השמחה, שלושה אנשים שונים, שביקשו כל אחד טעם שונה, כולם התלהבו מפלאפל טעים, טרי, איש איש וטעמו ופיתתו.

זו היתה הפיתה שלי, אגב, עם טעמים מעורבים  -


מצדיק סטייה מהדרך.

הפרטים היבשים:
המיקום: אבן גבירול 93, תל אביב


גודל המנות: נדיב מאוד
הסלטים: טריים וטובים
היחס ללקוחות: השירות אדיב ונעים
האם עדיף לשבת או לקחת: הפעם התשובה תאורטית, כי כזכור היינו כבר באוטו ולקחנו טייק-אוויי... אפשר לשבת אבל מדובר במרחבי אבן-גבירול ובמרחק סביר מכמה משכיות-החמדה הנוחות לישיבה של העיר ת"א.....
יוקר המחיה: 17 ש"ח למנה בפיתה. בהחלט בהתאם למדד יוקר הפלאפל הכלל-ארצי.

יום שני, 2 בנובמבר 2015

פלאפל ברזילי בחדרה

באחד הבקרים האחרונים, בעודי יוצא מסניף הבנק ממנו בחרתי לאסוף פנקסי-שיקים, כאשר אני עדיין שרוי תחת הרושם של ההתפתעה לטובה מהזמן המועט שנדרש לבירוקרטיה שזכרתי לרעה מסניפים אחרים, והנה נתקלתי לי בתור של בריות באמצע הרחוב. אחד הדברים הפחות חביבים עליי בעולם הם התורים, אבל לא היה זה עוד תור הנובע מבירוקרטיה כזו או אחרת, אלא תור אחר לגמרי. תור של בריות רעבות הממתינות בסבלנות למזון שלדעתן מצדיק את הזמן שבעמידה הסבלנית. 

ניחוח הפלאפל שעשה את דרכו אל אפי שכנע אותי כי השעה היתה מאוחרת דיה להצדיק ארוחת-צהריים מוקדמת, והחלטתי לתת את אמוני בתור אשר השתרך לפני פלאפל ברזילי בחדרה. 

דקות מספר לאחר מכן כך נפגשתי עם מנת הפלאפל הטובה ביותר שאכלתי השנה, והמפגש שב והצדיק את הכלל העתיק כי אין סימן טוב יותר למקום מאכל רחוב איכותי, מאשר בריות הממתינות סביבו לתורן. 




עיון בשקית שבה לקחתי לי מנה שניה 'לדרך', לימד אותי כי המקום פעיל מאז 1933:

אם אינני טועה, זהו מקום המאכל המהיר הותיק ביותר שנסקר בבלוג הזה. האם יש מקומות ממכר-אוכל-מהיר ותיקים ממנו בישראל?

הנתונים היבשים:


גודל המנות: נדיב, לכל הדעות 
הסלטים: טריים וטעימים
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: שירות אדיב ויעיל.
האם עדיף לשבת או לקחת: עדיף לקחת. אין אפשרות נוחה לשבת, ומדרחוב הרברט-סמואל של חדרה מציע שלל אפשרויות ישיבה נוחות במרחק הליכה קצר.
יוקר המחיה:15 ש"ח למנת פלאפל בפיתה  (בהתאם למדד השווארמה הכלל-ארצי)

יום ראשון, 25 במרץ 2012

הפלאפל של דבורה

כפי שכבר כתבתי פעם בבלוג הזה, כלל גדול בענייני מזון עממי קובע שדרך מצויינת לזהות מקום-מאכל איכותי היא התגודדות של תור על המדרכה או ערב-רב של מכוניות שחונות לצד המקום בדרכים מוזרות במיוחד.

כל מי שעובר ברחוב המייסדים בפרדס-חנה  בוודאי רואה את הנקודה בה מתמלא שול הדרך במכוניות חונות, ליד פלאפל דבורה, אחת מאושיות הפלאפל הישראליות.

אודה ואבוש, בצעירותי לא הכרתי את המוסד הפרדס-חנאי הנחשב הזה, סברתי בטעות שפלאפל אחר שנשא את שם דבורה באיזור תל-אביב הוא סניף של המקום ואחרי שביקרתי באותו "הסניף" לא הבנתי את כל המהומה. חבר עתיר סבלנות וחביבות הסביר לי שאין כל קשר בין השניים וייעץ לי בחום לכתת גלגליי מעיר הקודש תל-אביב אל פרדס-חנה ולגלות את האור.

הגעתי וגיליתי שאכן החקיינים נשאו את שם דבורה לשווא (כפי שגם מצהיר השלט המקומי) והפכתי גם אני למאמין.

מדובר בפלאפל מתוק ועמוק בטעמו, המגיע בחברתן של פיתות מהטובות ביקום הידוע. מומלץ לקחת את המנה "עם הכל" ולא לוותר על הטחינה, הסלטים או החמוצים.  החריף הוא כמובן שאלה של העדפה, טעם וסיבולת אישית.
התוצאה הסופית - שמחה לפה, ללשון, לסועד ולבטנו.

ראוי לציין שפלאפל דבורה הוא מוסד ותיק מאוד, ויש בין הותיקים, שזכו לאכול פלאפל מעשה ידיה של דבורה עצמה, שטוענים שהולך ופוחת הדור. אחרים גורסים  שהרמה נשמרה היטב למרות חילופי הדורות. כותב דברים אלה, שלא טעם את הפלאפל של פעם, רואה במנת-הפלאפל של פלאפל-דבורה את אחת ממנות הפלאפל הטובות ביותר שהוא מכיר (ולטעמו האישי אולי אפילו טובה יותר מפלאפל מוסה האגדי, עליו כבר נכתב בבלוג זה).

עוד ראוי לציין שלמרות שאפשר לקנות במקום מהפיתות הנהדרות באופן נפרד, נסיוננו האישי מלמד שהן משום מה פחות טובות בפורמט הזה. לכן מומלץ לוותר על הניסוי הזה, ולקנות את הפיתות כשבתוכן הפלאפל.

והערה אחרונה ביותר - מאז פתיחתה של שווארמת החסידה בפרדס חנה, עליה נכתב בבלוג הזה, יש שני מוקדי-גודש תנועה ברחוב המייסדים. מי שמגיע אל פרדס-חנה מכביש 65 צריך להיות מודע לכך שהגודש הראשון הוא שווארמה החסידה, והשני - פלאפל דבורה.

נתונים יבשים:

המקום: פרדס חנה-כרכור,רחוב המייסדים 30.

גודל המנות: נדיב.

הסלטים: טריים ואיכותיים.

היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: אדיב, נינוח וחביב, כמקובל בפרדס-חנה.

האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת, לטעמי עדיף לקחת.

יוקר המחיה: בהתאם למדד הפלאפל הארצי, 14 ש"ח למנה בפיתה.

יום חמישי, 16 בפברואר 2012

בנימינה בצומת חדרה

בפינת צומת חדרה מסתתר לו סניף של פלאפל בנימינה - אחד הפלאפלים היותר הטובים שבארצנו הקטנטונת.


פלאפל טרי מאוד, טעים מאוד, שמגיע בפיתות טריות וגדולות מלאות בסלטים נהדרים עם טחינה מצויינת.


הנתונים היבשים
המקום: צומת חדרה, הכביש הישן (מס' 4) מכיוון צפון לדרום, מצד ימין, דרומית לכיכר

גודל המנות: גדולות ונדיבות.

הסלטים: טריים, איכותיים וטעימים מאוד.

היחס ללקוחות: אדיב, נעים ונינוח.

האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת, אבל לטעמי עדיף לקחת למקום נעים יותר.

יוקר המחיה: 14 ש"ח למנה , נכון לזמן כתיבת הפוסט.

(הערה: "פלאפל בנימינה" המקורי נמצא באיזור בנימינה, בדרך המסילה, אבל איכשהוא טרם הזדמן לנו לבדוק אותו... אולי בגלל שאם אנחנו כבר שם, פלאפל דבורה קוראת לבטננו כסירנה)

יום ראשון, 15 בינואר 2012

פלאפל מוסא בנתניה - אל השוק ומעבר לו...

מעשה שהיה כך היה...
בצהרי יום שישי אחד לפני כעשר שנים בערך בעודי צועד לקניות בשוק הנתנייתי, הבחנתי פתאום בהתגודדות מרשימה של אנשים באזור כניסתו המערבית. בהיותי אדם סקרן (מהסוג שעלול לפעמים להרוג את החתול...) ניגשתי מיד לראות מה פשרה ואז ראיתי - דוכן פלאפל מוזנח ומעליו שלט גדול, מאיר עיניים - "פלאפל מוסא - מאז 1953" ועליו ציור של פרצוף מחייך חובש כובע טמבל. מיד כשהצטרפתי גם אני למתגודדים, הושטה לי פיסת נייר ועליה כדור פלאפל חם טבול בטחינה ו...אורו עיני, זה הפלאפל הטוב ביותר שאכלתי. חשבתי לעצמי, אם פלאפל מוסא קיים מאז 1953 איך לא שמתי לב אליו עד עכשיו, אולי הוא נעלם מידי ערב כמו כרכרת הדלעת של סינדרלה?

הפלאפל ב"פלאפל מוסא" מוכן בתוך מחבת ענקית אשר תופסת רוב שטחו של הדוכן ואילו כדורי הפלאפל השטוחים "נידוגים" מתוך המחבת בעזרת שיפוד מתכת, מה שמוסיף חן ותחושה של אוטנטיות לדוכן הפלאפל הזה. כנראה לכל דוכני הפלאפל הגדולים יש איזשהו מרכיב תיאטרלי בתהליך הכנת המנה או הפלאפל אשר תורמת גם היא להעצמת חווית האכילה בהם (אולי נקדיש לכך רשומה נפרדת מתישהו).

בפלאפל מוסא אמנם אין קערות חמוצים, סלטים,טחינה, צ'יפס וכו' לתוספת חופשית, אך המנות נדיבות במיוחד ומכילות (בנוסף כאמור לפלאפלים המדהימים) סלט, פול חם, ביצה קשה וגם מעט כמון הנבזק מעל ומוסיף לטעמה המשובח. החמוצים המצורפים למנה (בכוס פלסטיק) אינם מדהימים וניכר בהם שמקורם בקופסא, אך בהתחשב בגודלה של המנה ובאיכותה זה זניח לחלוטין (לי לפחות, זה ממש לא חסר)  אך אם זה ממש חשוב לכם, אנשי הדוכן ישמחו לעשות לכם refill ככל שתבקשו.

לאור הכתוב מיותר לציין שנעשיתי לקוח קבוע של ניסים, האדם מאחורי פלאפל מוסא (בהמשך לתהיות שעלו באינטרנט ומחוצה לו, מי הוא אותו "מוסא" מפלאפל מוסא). עם השנים שמו של "פלאפל מוסא" יצא למרחוק הדוכן בשוק בנתניה שופץ ועתה הוא נראה קצת פחות ארעי ויותר נעים, אך לשמחתי מבלי לפגוע במאפיין שמייחד אותו, המחבת העצומה שבמרכזו ו"דייג" הפלאפלים. דבר נוסף שקרה עם השנים הוא שפלאפל מוסא נהפך לרשת קטנה ופתח סניפים גם באיזור התעשייה פולג בנתניה (שם הוא גם מקבל את כרטיס האוכל "תן ביס" לידיעת עובדי המקום...) ובחדרה ועתה ניתן להשיג את הפלאפל המצויין שלו גם שם. אך שם הם נראים כמו דוכני פלאפל רגילים ונעדרי ייחוד, כדי לקבל את החוויה השלמה כדאי להרחיק עד השוק בנתניה.

עם סיום כתיבת הפסקה  האחרונה בפוסט הזה אני נזכר משום מה במשפטו האל-מותי של באז שנות-אור מהסרט "צעצוע של סיפור"   '...אל האין-סוף ומעבר לו...'.

נתונים יבשים:

סניפים:
נתניה  - שדרות ויצמן 12  (סניף השוק)
           גיבורי ישראל 30 (סניף אזה"ת פולג)

חדרה - הרברט סמואל 78

נדיבות המנות:                      נדיב מאוד.

איכות הסלטים:                     הסלט עצמו טרי וטוב, החמוצים לא משהו, לאחרונה לעיתים מחליפים את גרגירי חומוס                  
                                               חמים את הפול, גם כך זה טעים אך תוספת הפול מוצלחת יותר לטעמי.

היחס ללקוחות בזמני עומס:   אדיב מאוד, מהירות הכנת המנה זריזה מאוד (במיוחד בסניף השוק)
                                               ומקבלים כדור פלאפל טבול בטחינה בזמן ההמתנה !

לשבת או לקחת:                    לשבת (יכול להיות קצת בעייתי לעיתים בשעות העומס בסניף השוק עקב
                                              המקום המצומצם).

יוקר המחיה:                        שווה לכל נפש - עלות מנה ושתיה כ23 שקלים,
                                             בסניף אזה"ת פולג מקבלים גם כרטיס "תן ביס"