‏הצגת רשומות עם תוויות לאכול בחיפה וסביבותיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לאכול בחיפה וסביבותיה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 ביוני 2021

שווארמה חזאן (פורד) בחיפה

לפעמים שווארמה יכולה להיות האור שבקצה המנהרה. הבוקר, עוד כשהיינו בדרכנו לכיוון חיפה אמרתי לרעייתי, שתחיה, שבדרך חזרה ארצה שנעבור דרך איזו שווארמיה חיפאית, רצוי כזו שעוד לא הספקתי לדגום עבור הבלוג. 

האזהרה לא ניתנה בעלמא -  עניינים בירוקרטיים מתישים הביאו אותנו אל העיר חיפה. הבירוקרטיה הישראלית פנים רבות לה, אבל נדיר שהישראלי יוצא לו מהמפגש הזה כשהוא מרגיש מועצם, נעזר, ואסיר-תודה. וכשאתה יודע מראש שנכונה לך פגישה מתישה שתוצאותיה כנראה יהיו דלות, חשוב שיהיה לך משהו שיחכה אחריה ויוכל להרים את רוחך הנכאה. 

וכך קרה שהגענו לנו אל הסניף המקורי של שווארמה חזאן, זה המכונה בפי המקומיים גם חזאן פורד, לקראת צהריים. יש להעיר כי לחזאן יש יותר מסניף אחד, אבל מאחר וכאשר שאלנו וביררנו בעבר התברר כי הדעות חלוקות לגבי הסניפים האחרים, בחרנו להגיע אל חזאן פורד - ולא התחרטנו. 

בפעמים קודמות בהן ניסיתי לעבור בחזאן לא היתה שווארמה הודו, ואשת חיקי הנצחית איננה מחובבות שווארמת-העגל כך שנדרשנו להמשיך ולחפש מקומות מאכל אחרים, אבל הפעם, למרבה השמחה - היתה גם היתה שווארמה הודו. 

תמונה של פיתה בשווארמה באריזה של שווארמה חזאן שעליה ציור של פרה וכבשה וכיתוב של שם המקום וכתובתו


שווארמה חזאן היא אחת מאותן שווארמות מתובלות היטב, שהולכות וכובשות אותך ככל שאתה מתעמק בהן. ולמרבה השמחה היא גם התגלתה ככזו שכל אוכליה אהבו אותה. גם כותב הדברים האלה, גם רעייתי, וגם מי שהבאנו לו טייק-אוויי בדרכנו הביתה - כולם זללו בכל פה ונהנו מאוד. 

בהחלט מאותן שווארמות המצדיקות ביקור כיעד בפני עצמן.   

הפרטים היבשים:

המיקום: רחוב יפו 140 חיפה 

גודל המנות: נדיב 
הסלטים: טריים וטעימים. 
היחס ללקוחות: שירות אדיב, מהיר ויעיל גם בעומסים גדולים.  
האם עדיף לשבת או לקחת: יש מקומות ישיבה נוחים, אבל אנחנו לקחנו טייק-אווי בדרכנו חזרה מחיפה. 
יוקר המחיה: 35 ש"ח למנה בפיתה (נמוך מעט לעומת מדד יוקר השווארמה הכלל-ארצי).


יום רביעי, 9 בינואר 2019

שווארמה קטנה וטעימה בחיפה


עודי נוסע לי בצהרי היום מפה לשם בחיפה העיר, ולפתע ראיתי בשולי הדרך דוכן שווארמה זעיר ושמו "שווארמה קטנה וטעימה".



הצצה קטנה אישרה שהמקום אכן נראה מזמין ומפתה , וכך מצאתי עצמי זולל בשמחה את השווארמה הבאמת טעימה של שווארמה קטנה וטעימה. יש לציין שאיזור ההזמנות מתחרה עם שווארמה אמיל על תואר המקום הכי קטן בו מוגשת שווארמה שווה בהחלט. עיון קצר לאחר סעודה באינטרנט לימד אותי שמדובר במקום נודע שכבר כתבו עליו אחרים. בעבר הוא נודע בשם שווארמה קטנה ומטריפה אך החשש להטעות אנשים בגלל הדמיון למונח הכשרות ההלכתי "טרפה" הוביל לשינוי השם.

נקודה אחרונה שכדאי לקחת בחשבון - זו לא שווארמה לחלשי הלב. מדובר בתבלון חזק. הרוב יאהבו (כך אכן משתמע מביקורות גוגל) אבל יהיה מיעוט קטן של אנשים שכנראה לא יתחבר אליה. כך שאם אתם מכירים מישהו שמתלונן תמיד שמלוח לו מדי, אולי עדיף לקחת אותו למקום אחר. לכל האחרים - מומלץ ואף מצדיק סטייה מן הדרך.



הכתובת: רחוב גת 4, חיפה


גודל המנות: נדיב
הסלטים: טריים וטובים.
היחס ללקוחות: השירות אדיב.
האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת. בהתחשב בשלל ההיצע של מקומות אכילה עם נוף מרהיב בחיפה, העדפתי לקחת.
יוקר המחיה: 34 ש"ח למנה בפיתה, מעט נמוך יותר ממדד יוקר השווארמה הכלל-ארצי.

יום חמישי, 6 באוקטובר 2016

שווארמה אמיל בחיפה

הנוסעים ברחוב אלנבי בחיפה יכולים להחמיץ בקלות את השווארמיה הקטנטנה המסתתרת שם. אחת הדוגמאות הטובות ביותר בעולם הקולינריה של המזון המהיר הישראלי, למקום קטן-מימדים שהוא ענק באיכותו. 


כוונתי לשווארמה אמיל בחיפה. מדובר באושיית שווארמה ישראלית ידועה שכבר לפני זמן רב היתה בתוכנית הביקורים של 'מחשבת השווארמה', עוד בימים הרחוקים ההם עת מערכת הבלוג מנתה מספר כותבים שהצדיק את לשון הרבים בה אני נוקט מעת לעת.

הסיבות לכך שהפוסט הזה לא זכה להיכתב עד עתה הן שונות ומשונות ויש בהן ללמד לא מעט על הדינמיקה של כתיבת בלוג כסוג של תיעוד של תחביב קולינרי. בפעם אחת הגענו מאוחר יותר משתכננו והופתענו לגלות שמדובר באחד מאותם המקומות הנסגרים להם בשעות הערב המוקדמות.
זה באמת לא נעים לראות שווארמה סגורה (שווארמה אמיל בשעות הערב המאוחרות)
 בפעם אחרת הביא ביקור מהעבודה את אחד מכותבי הבלוג אל המקום, אבל עניין רדף עניין והוא מעולם לא הגיע לכתיבת הפוסט המובטח. בפעם אחרת הביא אותי ביקור במכס אל אמיל, אבל הפוסט שתוכנן נועד להיות האחרון בסדרה, ולמרות שחלקיה נכתבו, אחרים נדחו מסיבות מערכתיות שבתפעול בלוגים אחרים, וכתוצאה, שוב ושוב, נדחה לו פוסט על מקום טוב מאוד, מסיבות שבדיעבד לא נראות מוצלחות במיוחד. אבל עם כניסתה של שנה חדשה, הצטרפו להן הנסיבות ואפשרו ביקור בחיפה, ואיתו כתיבת פוסט על מקום שמצדיק בהחלט לבלות בו עם מנת הבשר המעובד החודשית שלכם (בהתאם להמלצות משרד הבריאות). 

כמו בהרבה מקומות קולינריים שהם כבר מזמן אינם סוד, גם לגבי שווארמה אמיל, החוויה מתחילה במסע אל היעד. המגיע אל כיכר אמיל חביבי צריך להתחיל בחיפוש מייגע אחרי מקום חניה. מדובר בחיפוש חניה באיזור שבכל שעות היום מזכיר בצפיפותו את תל-אביב בשעת ערב. אחרי כמה וכמה רונדלים סביב כיכר אמיל חביבי (שנקראה ב-2013 על שם הסופר המפורסם, שהיה גם עיתונאי, חבר הכנסת, פעיל ציבור ערבי-ישראל וחתן פרס ישראל) הבנתי שאני צריך להרחיב את מרחב חיפוש החניה. עודי מוצא חניה ברחוב צדדי צפוף, הרהרתי בכך שהדמיון בין שם הכיכר לשם השווארמיה עתיד לבלבל את הקהל ביום מן הימים. 

אחרי שהחניה סוף-סוף נמצאה צעדתי במרץ ונכנסתי אל המקום. עודי נכנס ותופש את מקומי בתור התרבותי והמנומס שניצב לו, שבתי והרהרתי במימדיו הפיזיים הקטנים של המקום. נדמה לי שזו השווארמיה הקטנה ביותר שראיתי בישראל. חלל אחד, ללא ההפרדה המקובלת בין השווארמה המסתובבת לבין הלקוחות. בהחלט תחושה של 'לשבת במטבח'. 

מבחר התוספות באמיל מוגבל (במוצהר) לטחינה, עמבה, עגבניה, בצל וחמוצים (יש האומרים שבמקור התוספות היו רק עגבניה, בצל וחמוצים וכי העמבה והטחינה נוספו רק לפני שנים ספורות). על פי יודעי ח"ן, מדובר בהשקפה אידיאולוגית של המקום. בראשית דרכי העדפתי, על פי השקפתי העקרונית, רק בשר, אבל ככל שהזמן חולף גיליתי שאני מעדיף את המנה 'עם הכל'. הפיתות טובות מאוד, הסלטים משתלבים בצורה מדוייקת ויפה עם השווארמה, והשווארמה? מעולה.

יש המדברים על השווארמה הזו במושגים הקשורים יותר לעולם החוויה הדתית. אני, כזכור, פחות מאמין בסוג השיח הזה על אוכל, אבל בהחלט מסכים שמדובר בשווארמת עגל (עם כבש) נהדרת. התבלון הוא עמוק,  עשיר ובכל זאת עדין. בזכותו כל נגיסה היא שמחה מחודשת. 

בהחלט מדובר בשווארמה ששווה לנסוע במיוחד בשבילה. 

הנתונים היבשים: 
גודל המנות: נדיבות מאוד. 
הסלטים: מגוון מוגבל מאוד של תוספות. כולן טריות וטובות. 
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: מאוד נינוח, מפנק, נעים ואדיב. 
לשבת או לקחת: אם אחד השולחנות פנוי, אפשר לשבת ולהתבונן בתנועה בכיכר אמיל חביבי. אני מעדיף לנסוע אל אחד החופים היפים בהם בורכה חיפה. 
המחיר: 32 ש"ח למנה בפיתה (סביר בהחלט בהשוואה למדד השווארמה הכלל ארצי, נכון לכתיבת פוסט זה) 

יום רביעי, 25 במרץ 2015

שווארמה במבינו - בחיפה

כאשר חובב שווארמה מנסה לפתוח בשיחה עם אחיו לאהבת מלכת המזונות המהירים בסוגיה מהי בירת השווארמה בישראל, הוא עתיד למצוא עצמו בתוך ויכוח שאין לו סוף. יש מאמינים אדוקים המוכנים להישבע בנצרת (בה ביקרנו אי-אז בעבר) ויש מאמינים אדוקים לא פחות הנשבעים בדם לבבם כי בירת השווארמה הישראלית היא חיפה.

כשמנסים לספור את כמות השווארמיות המומלצות בחיפה ולהתלבט בשאלה הנצחית של התייר הקולינרי המבקר: 'איפה כדאי להתחיל', נקלעים לאחד האתגרים הגדולים העומדים בפני האדם המודרני: הצורך לבחור.

דימיתי לעצמי כי השעה המאוחרת בה הגעתי אל העיר למפגש רעים (עם אפי, בעברו כותב נמרץ לא פחות בבלוג ובימים אלה איש הייטק המסור לעבודתו) תפחית את מידת המורכבות של הבחירה במידת-מה. אך אז הגענו אל 'דרך' השווארמות' בחיפה, וכמות השווארמיות הזוכות למעריצים נאמנים שבה והעלתה את שאלת הבחירה. נדיר שבסמיכות כה קרובה שוכנים מקומות באיכות גבוהה. לרגע חלפה במוחי התמונה של האדם הרעב אך שאינו מצליח לבחור, והוא גווע לו ברעב דווקא אל נוכח כל השפע. רגעים ספורים חלפו בטרם התעשתנו, בכל זאת צרכני שווארמה מנוסים, ובחרנו בשווארמה במבינו. 




אוהדי "במבינו", ברובם, מטיפים בעד מנת השווארמה 'המשופרת' - מנת שווארמה שאחרי חיתוכה מטוגנת על הפלאנצ'ה עם ירקות נוספים. אני, כעניין שבעיקרון, מעדיף תמיד את הדבר האמיתי - מנת שווארמה רגילה, בפיתה, עם מינימום תוספות. והתוצאה - טובה מאוד לחיך. מדובר בתבלון עז, שלא כל חך יאהב, אבל לדידי ולדידו של שותפי לארוחה השווארמה נעמה עד מאוד. מנות נדיבות, חמות וטובות, עם כיוון מאוד ברור שעושה כיף לחיך ומעלה חיוך על פניו של הסועד.

יתרון נוסף של שווארמה במבינו הוא שעות הפתיחה הליברליות: מדובר במקום הפתוח שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה  (תופעה נדירה מאוד בקרב שווארמיות שבהחלט יכולה לנחם את הסובל מנדודי-שינה שאיננו רחוק מדי מחיפה).

לשומרי הכשרות מבינינו, המקום אומנם פתוח בשבת, אבל אוהדי כדורגל מושבעים הנוהגים לחגוג או להתנחם במקום אחרי משחקים של קבוצתם בחיפה (בהתאם לתוצאה) , הצהירו בפניי נחרצות כי זה עוד אחד מהמקומות שיש בהם 'כשרות ללא תעודה'.

דבר אחד שכחתי לברר - מדוע בעצם קוראים למקום "במבינו". יש לי יסוד להאמין שבעתיד גם הקושיה הזו תזכה לפתרון, שכן מבחינתי מדובר במקום המצדיק סטייה מהדרך כדי לשוב ולאכול שם.

הנתונים היבשים:
הכתובת:  דרך יפו 137, חיפה 


גודל המנות: נדיב לכל הדעות.
הסלטים: טריים וטובים.
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: שירות נינוח ואדיב מאוד.
האם עדיף לשבת או לקחת: המקום מציע סידורי ישיבה נוחים מאוד.
יוקר המחיה:31 ש"ח למנת שווארמת עגל בפיתה (צמוד למדד השווארמה הכלל-ארצי)