יום שישי, 31 בדצמבר 2021

לסיכומה של שנה עשירית

 שנת 2021 עברה חלפה לה, ואין ספק שזו לא היתה שנה קלה במיוחד. עם זאת, בהשוואה לשנתיים הקודמות, מהפרספקטיבה של פוריות הביקורת השווארמאית, השנה בהחלט היתה שנה טובה מקודמותיה.

לא זו בלבד, אלא שהפוסט הזה הוא ציון דרך - שכן זוהי שנתו העשירית של הבלוג! 
כן,כן, חלף לו עשור מאז שנת 2012, אז נוסד לו הבלוג השואף לספר על מקומות איכותיים של אוכל מהיר בישראל. 

אז מה היה לנו בשנת 2021?
עם תחילת היציאה מהסגרים והכניסה לסוג של שגרת-חיים נורמלית יותר, אפשר היה לחזור ולנסות גם מקומות חדשים, ומבין החדשים, שני מקומות השביעו רצון מספיק כדי להצדיק פרסום פוסט (כי כאן מתמקדים בחצי הכוס המלאה, זוכרים?):
במבט ההיסטורי זו אולי לא אחת השנים הכי הפוריות של הבלוג, אבל אחרי השנתיים האחרונות, בהחלט יש על מה לברך. 
 
ואם כבר מביטים על העשור האחרון - אז מה היה לנו עד עכשיו ? 
  • 2012, היתה שנת הקמה חלוצית, במסגרתה דווח כאן בבלוג על 20 מקומות (טוב, לא חוכמה, אז המערכת של הבלוג כללה יותר מאדם אחד) 
  • 2013, שנה של הסתגלות ושינויים, שבה נדגמו לא מעט מקומות, אך נמצא רק מקום אחד נוסף שנתפש כראוי לדיווח. 
  • 2014 שהיתה אחת משלוש השנים בהן לא היו דיווחים חדשים; בניגוד ל-2019 או 2020 הוקדש בה זמן לא-מבוטל לבחינה וניסוי של מקומות חדשים, אבל למרבה הצער, זו לא היתה שנה עם חצי כוס מלאה בשווארמה. 
  •  2015 עם שלושה דיווחים (וידיעה משמחת על שינויים בתפישה התרבותית של אוכל רחוב
  •  2016 עם שלושה דיווחים (והמלצה מעציבה של ארגון הבריאות העולמי
  •  2017 עם שלושה דיווחים 
  •  2018 עם ארבעה דיווחים 
  • 2019  עם דיווח אחד 
  • 2020 ללא דיווחים 
אז כמקובל בבלוג - נשמח ונעלוז תוך התמקדות בחצי הכוס המלאה, ונקווה ששנת 2022 תזכה לסיכום כאן בבלוג כשנה עתירת ביקורות קולינריות חיוביות מהסוג המשמח את הלב ואת הבטן. 

יום חמישי, 9 בספטמבר 2021

שווארמה באבאג'ים בבת-ים

בתקופה האחרונה יוצא לי לפסוע ברחובות בת-ים ויפו במסגרת הליכות-ערב עם חבר שבא לבקר בארץ מברזיל הרחוקה. 

הזדמן לנו לעבור פעם-פעמיים ליד שווארמה באבאג'ים, שווארמה שיש לה מוניטין לא מבוטלים, אבל למרבה הצער למדתי שזה אחד המקומות האלה שאינם פתוחים עד שעות הלילה הקטנות. 

כך קרה שיצא לנו פעם-פעמיים לעבור ליד המקום דווקא כשהוא סגור -

צילום החזית של שווארמה באבא ג'ים בבת-ים בשעת ערב מאוחרת כשהמקום כבר סגור

אבל למרבה השמחה קורה שההתמדה מניבה תוצאות! 

הערב, עודנו פוסעים מעדנות, בעוד השעה היתה מוקדמת מספיק, התגבשה הסכמה שכדאי לאכול משהו וכך קרה ששמנו פעמינו אל רחוב רוטשילד בבת-ים. 

מאחר והתברר שהציבור הבת-ימי מאוד מחבב את המקום, הוא היה יחסית הומה אדם, ולכן, משיקולי זהירות בשעת-קורונה החלטנו לקחת ולא לשבת. ומאחר והסלטים נראו מעט עייפים בשעת-הערב הזו, הסתפקנו במנות ללא סלטים, עם בשר, חומוס וחריף.

מצאנו לנו מקום ישיבה באיזור הספסלים הסמוך למקום, בטיילת היפה של בת-ים, ממנה נשקף חוף הים בשעת ערב  - 

נוף הים כפי שהוא נשקף מהטיילת של בת-ים ליד רחוב רוטשילד

לפו הדוב של א. א. מילן יש פילוסופיית אכילה נהדרת, שאחד מהיבטיה מתבטא באמירתו המפורסמת (שאני מתרגם מאנגלית): "למרות שאכילת דבש היא דבר טוב מאוד, יש רגע - ממש לפני שאתה מתחיל לאכול - שהוא אפילו טוב יותר."

וכך התרכזתי לרגע, ברגע הזה של לפני שמתחילים לאכול, עם מבט מדיטטיבי ובוחן בפיתה העמוסה. לאחר מכן, אחרי כמה נסיונות לא מאוד מוצלחים לצלמה כדי לאפשר לכם להשתתף ברגע הזה של ממש לפני שאתה מתחיל לאכול, אפשר היה לעבור אל האכילה עצמה. 


ולמרבה השמחה, במקרה הזה, האכילה היתה אפילו יותר טובה מהציפיה. השווארמה היא שווארמת-טלה מתובלנת היטב, מאוזנת, שכיף לאכול. מהסוג שקצת מתעצבים כשהיא נגמרת. 

לסיכום: בהחלט שווה לסטות מהדרך אם כבר בסביבה.

הפרטים היבשים:

המיקום: רחוב רוטשילד 1, בת ים

גודל המנות: סביר.
הסלטים:  נראו מעט עייפים בשעת-הערב, אך ניכר בהם שהוכנו באותו היום.
היחס ללקוחות: שירות אדיב (אך מעט איטי, אולי עקב שעת הערב וקירבתו של סוף היום).
האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת אבל המקום סמוך לחוף הים היפה ועתיר מקומות הישיבה של בת-ים.
יוקר המחיה: 35 ש"ח למנה בפיתה (נמוך מעט לעומת מדד יוקר השווארמה הכלל-ארצי).


יום רביעי, 16 ביוני 2021

שווארמה חזאן (פורד) בחיפה

לפעמים שווארמה יכולה להיות האור שבקצה המנהרה. הבוקר, עוד כשהיינו בדרכנו לכיוון חיפה אמרתי לרעייתי, שתחיה, שבדרך חזרה ארצה שנעבור דרך איזו שווארמיה חיפאית, רצוי כזו שעוד לא הספקתי לדגום עבור הבלוג. 

האזהרה לא ניתנה בעלמא -  עניינים בירוקרטיים מתישים הביאו אותנו אל העיר חיפה. הבירוקרטיה הישראלית פנים רבות לה, אבל נדיר שהישראלי יוצא לו מהמפגש הזה כשהוא מרגיש מועצם, נעזר, ואסיר-תודה. וכשאתה יודע מראש שנכונה לך פגישה מתישה שתוצאותיה כנראה יהיו דלות, חשוב שיהיה לך משהו שיחכה אחריה ויוכל להרים את רוחך הנכאה. 

וכך קרה שהגענו לנו אל הסניף המקורי של שווארמה חזאן, זה המכונה בפי המקומיים גם חזאן פורד, לקראת צהריים. יש להעיר כי לחזאן יש יותר מסניף אחד, אבל מאחר וכאשר שאלנו וביררנו בעבר התברר כי הדעות חלוקות לגבי הסניפים האחרים, בחרנו להגיע אל חזאן פורד - ולא התחרטנו. 

בפעמים קודמות בהן ניסיתי לעבור בחזאן לא היתה שווארמה הודו, ואשת חיקי הנצחית איננה מחובבות שווארמת-העגל כך שנדרשנו להמשיך ולחפש מקומות מאכל אחרים, אבל הפעם, למרבה השמחה - היתה גם היתה שווארמה הודו. 

תמונה של פיתה בשווארמה באריזה של שווארמה חזאן שעליה ציור של פרה וכבשה וכיתוב של שם המקום וכתובתו


שווארמה חזאן היא אחת מאותן שווארמות מתובלות היטב, שהולכות וכובשות אותך ככל שאתה מתעמק בהן. ולמרבה השמחה היא גם התגלתה ככזו שכל אוכליה אהבו אותה. גם כותב הדברים האלה, גם רעייתי, וגם מי שהבאנו לו טייק-אוויי בדרכנו הביתה - כולם זללו בכל פה ונהנו מאוד. 

בהחלט מאותן שווארמות המצדיקות ביקור כיעד בפני עצמן.   

הפרטים היבשים:

המיקום: רחוב יפו 140 חיפה 

גודל המנות: נדיב 
הסלטים: טריים וטעימים. 
היחס ללקוחות: שירות אדיב, מהיר ויעיל גם בעומסים גדולים.  
האם עדיף לשבת או לקחת: יש מקומות ישיבה נוחים, אבל אנחנו לקחנו טייק-אווי בדרכנו חזרה מחיפה. 
יוקר המחיה: 35 ש"ח למנה בפיתה (נמוך מעט לעומת מדד יוקר השווארמה הכלל-ארצי).