יום רביעי, 28 בינואר 2015

שווארמת נחלת יצחק בתל-אביב

הרבה זמן לא הייתי בתל-אביב, ובעודי עושה את דרכי החוצה מהעיר, נזכרתי כי לא רחוק נמצאת שווארמיה אשר חבר נהג להללה ולשבחה כשעבד באיזור והוא לא רק דיבר עליה - הוא אף סעד בה דרך קבע.

אז קפצתי לנסות את שווארמת נחלת יצחק בתל-אביב.








עודי ממתין בתור התבוננתי בעננים היפים של אותו היום


והרהרתי בהיסטוריה המוניציפאלית המוזרה של השכונה ששמה כשם הרחוב, אשר שנים ניסו להעבירה לגבעתיים ובכל זאת נותרה היא חלק מתל-אביב, עדות לדרך שבה המעטים יכולים לנצח בקרב דמוקרטי, הן את הרבים והן את הרשויות.

מאחר והשעה היתה שעת צהריים, העומס היה גדול ואפשר לי להתבונן בדרך שבה מתנהל הworkflow של המקום. בשווארמת נחלת-יצחק ארגנו תהליך ייחודי למדי של ההזמנות (שמזכיר-לא-מזכיר את שעשו, למשל, בשווארמת שמש ובשווארמיות אחרות בארץ בשנים האחרונות, כאשר הלקוח מזמין ומשלם ואז מתקדם בתחנות השונות של המקום בדרכו אל הארץ המובטחת). התהליך נראה לי קצת מוזר, בעיקר בגלל שבשווארמת נחלת-יצחק אתה מוצא עצמך מטייל פנימה, החוצה ופנימה. אתה נכנס פנימה לשלם בקופה, יוצא החוצה להמתין לדוכן הניבט פני הרחוב, שם תוכל - כשיגיע תורך - להנחות לגבי הכנת הפיתה/לאפה/באגט עם תוספות. לאחר מכן אתה חוזר שוב פנימה כדי ללוות את המנה בשלב הטמנת הבשר בתוכה ולקבלה. כך נוצרת מין זרימה משעשעת של לקוחות שנעים להם הלוך ושוב ומתחככים זה בזה. העובדה שרק אחרי קבלת המנה לידיך אתה מגלה את מגוון הסלטים המפתה שבפנים יוצרת שלב נוסף - העשרת המנה ונטילת סלטים נוספים בצלחת/קופסא (תלוי אם אתה יושב או לוקח).

התוצאה היא שהארגון הפך את הצפיפות והדוחק לחוויה ישראלית משעשעת, אבל חייבים לציין - לא בלתי-נעימה. בניגוד למקומות אחרים, תהליך הארגון מונע מהדוחק מלהפוך למאבק ישראלי קלאסי של הידחפויות מהסוג של 'אני הייתי ראשון'. ברור לכל אדם מתי תורו בכל איזור, והחוויה היתה מאוד נעימה ללפלף שונא-הידחפויות שכמותי. באופן כללי, קשה שלא להתרשם לטובה מהאווירה ומהשירות אשר בהחלט מנסה לספק את רצון הלקוח, ניכרת אדיבות ומאמץ לשתף פעולה. יש סלטים טריים בשפע. כמות סבירה של בשר (אך לא נדיבה מדי, יש לציין), וכנראה כדי לאזן מושפעת על הלקוח כמות גדולה מאוד של צ'יפס שניתנת ללא תשלום נוסף.

ומה השורה התחתונה? הטעם טוב ולטעמי בהחלט מצדיק ביקור במקום, אם כבר אתם באיזור.

הנתונים היבשים



גודל המנות: סביר.

הסלטים: טריים וטובים.

היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: כאמור, בשעת צהריים עמוסה מאוד השירות היה נינוח ואדיב ונעים מאוד.

האם עדיף לשבת או לקחת: יש איזור ישיבה מאוד נוח.עם זאת, מאחר ובתל-אביב עסקינן, העיר מציעה מגוון חלופות שאולי יהיו נעימות יותר. להרפתקנים שבינינו הקצרים יחסית בזמן אפשר להציע גם את מתחם מפעל מגן המיתולוגי של תע"ש, השוכן לו לא רחוק והוא עדיין נטוש ומוזנח.

יוקר המחיה: 29 ש"ח (מעט מתחת למדד השווארמה הכלל ארצי)