היתה זו וריאציה משונה של
תפילת השלווה של
ריינהולד ניבור (
האח של) שהתנגנה לה בראשי, אותה שעת צהריים מאוחרת ברחובות חדרה. התפילה המקורית, כזכור, אומרת -
"אלי, הענק לי את השלווה להשלים עם הדברים שאיני יכול לשנות, את האומץ לשנות את הדברים שאני יכול, ואת החוכמה לדעת את ההבדל".
התפילה שבראשי אמרה לה -
"אלי, הענק לי את השלווה להשלים עם המציאות של שווארמיות גרועות במיוחד, את האומץ להמשיך ולנסות שווארמיות חדשות, ואת החוכמה לדעת את ההבדל ביניהן מראש".
ולא, זה לא היה סתם רגע דתי אקראי שעבר עליי. יום קודם לכן, בעודי מסתמך על הכלל שכבר הוזכר בבלוג הזה
לא אחת ו
לא שתיים, ובוחר לנסות שווארמיה חדשה ולא-מוכרת על בסיס התגודדות עממית בתוכה, מצאתי את עצמי אוכל את אחת השווארמות הגרועות בחיי. כזכור, עקרונות הבלוג מנחים את כותביו ב
שמירת מבטם על חצי הכוס-המלאה, אבל לחוויות הגרועות שאינן מוצאות את עקבותיהן בפוסטים כאן, יש השלכות על תודעתו של הסועד.
האתגר שניצב בפניי אותה שעת צהריים מאוחרת היה שילוב של הגורמים הבאים -
- בטן מקרקרת בגין ארוחת-הצהריים המתאחרת;
- ערגה (craving) לשווארמה, אבל כזו שעוד לא הכרתי;
- תודעה צרובה מהתנסות שלילית ביותר, ביום הקודם;
- מיקום גאוגרפי ברצועה מסויימת של רחוב הרברט סמואל שבחדרה, המציעה 3 פלאפליות (אחת מהן כבר הוזכרה בבלוג), אבל רק שווארמיה אחת, לא-מוכרת לי בשום צורה, והיא, למרבה הזוועה, ריקה מלקוחות;
- והגרוע מכל - שווארמיה עם שם מפוצץ, מתנשא ומתהלל.
כן, חוץ מפלאפליות יש ברחוב הרברט סמואל בחדרה גם כיכרות נאים
אחרי התלבטות, התרשמות מהסלטים הנאים ורחרוח-קל ובעיקר אחרי שראיתי את המעט שנותר משיפוד השווארמה של אותו היום, אזרתי אומץ, והחלטתי לנסות (סימן תאורטי-אפשרי למקום בעל פוטנציאל הוא שעדיין מדובר בשעות הצהריים והשיפוד כבר קטן מספיק כדי להזכיר בגודלו שיפודי שווארמות של מסעדות גורמה. זאת כמובן בתנאי שלא מדובר בשיפוד שמתגלגל לו גם מיום ליום עד תומו).
כך מצאתי את עצמי מנסה, חרף סלידתי ממקומות בעלי שמות מפוצצים, שכבר נדונה בבלוג הזה,
בהקשר לשווארמיה חדרתית אחרת את השווארמה המתגלגלת לה בשווארמה דה-בסט שבחדרה (ואולי עוד יהיה מקום לדוש פעם בסגנונות של קביעת שמות לשווארמיות והסיבתיות או המתאם הקיימים ביניהם לבין איזורים גאוגרפיים, בארץ ובעולם).
השווארמה: שווארמה הודו. במנה הראשונה לקחתי "עם הכל" ונהניתי מאוד משווארמה הודו מדוייקת להפתיע, שחגגה לה על לשוני יחד עם החומוס, החמוצים, הסלט ובלוויית הטעם הנהדר שהוסיפו נתחי בצל ועגבניה שמסתובבים להם בעליזות על השיפוד יחד עם המלכה.
לסיבוב השני, מאושר על החוויה המתקנת שאני עובר, ביקשתי לי רק שווארמה עם חומוס ונתחים מאותם בצל ועגבניה צלויים, לקחת לדרכי. ולא טעיתי - בצורה הזו, לפחות לדעתה של לשוני הדעתנית, משתלבת השווארמה הזו עם העגבניה והבצל הצלויים לסימפוניה מעל לגלי החומוס, באופן מענג ביותר.
בהחלט שווארמיה הראויה להימנות בזכות על ליגת-העל של שווארמיות-ישראל והמצדיקה סטייה מן הדרך כדי לאכול בה.
מן הראוי להעיר, לטובת מי שנפשו משום מה איננה חושקת במלכת המזונות המהירים, שבמקום נמכרים גם מזונות אחרים (כפי שמציין השלט).
הנתונים היבשים:
המקום:
הרברט סמואל 89, חדרה
View Larger Map
גודל המנות: סביר.
הסלטים: טריים וטובים.
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: כאמור, התרשמתי רק מהיחס בזמן שלא היה זמן-עומס, והשירות היה נינוח ואדיב ונעים מאוד.
האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת בנוחות ולהינות מנופי רח' הרברט סמואל אבל נדמה לי שהפרחים הפורחים להם בכל פרברי חדרה העיר מהווים רקע מענג יותר.
יוקר המחיה: 25 ש"ח (בהחלט זול בהשוואה למדד השווארמה הכלל ארצי)
