יום שישי, 28 בדצמבר 2012

שווארמה אלוואכד (פוסט המשך לביקור בנצרת)

יצאנו ממסעדת אל-טאבון והנחנו לרגלינו להוביל אותנו ברחוב פאולוס השישי,
רחובה הראשי של נצרת.

רחוב זה נקרא על שמו של האפיפיור פאולוס השישי, אשר ביקר בעיר בשנת 1964, והיה למנהיג העולם הנוצרי-קתולי הראשון שביקר בישראל  (המגזין LIFE של אותה תקופה כינה "ביקור שהסעיר את העולם"). פאולוס השישי היה דמות מורכבת ושנויה במחלוקת. מצד אחד פתח את הוותיקן אל העולם, והיה האפיפיור הראשון שביקר בכל חמשת היבשות. מצד שני עומדות כנגדו טענות על התנהלותו בזמן מלחמת העולם השניה, כיד ימינו של פיוס השנים-עשר, האפיפיור המכהן באותה תקופה, וכן על עמדתו בנושא אמצעי-מניעה. מה שמראה לנו כי למאורעות היסטוריים כמו גם לאוכל טוב, יש לעיתים פרשנויות רבות וטעמים וסגנונות מגוונים. אנשים שונים יכולים להביט בצורה שונה על אותו מאכל או מאורע 


במורד הרחוב צדו עינינו את גלגל השווארמה המזמין של שווארמה אלוואכד. אמנם היא לא בעלת יחוס משפחתי ומוניטין מפוארים כמו מסעדת אל-טאבון, אך לכל הדעות השווארמה שלה מכבדת אותה...מאוד. מדובר בשווארמת הודו משובחת עם תיבול נהדר וארומה נעימה של אגוז מוסקט אשר כמותה לא טעמנו.

 
אז מי טובה יותר, תשאלו? תשובה חד משמעית לכך לא נוכל לספק, ואולי טוב שכך. מצד אחד, הטיבול הייחודי והנפלא של אלוואכד שבה את ליבנו. מצד שני, אנחנו התחברנו יותר לצלייה ולמרקם השווארמה של אל-טאבון. מצד שלישי, בסמוך לשווארמה אלוואכד, נמצא מוסד קולינרי נצרתי אחר, ממתקי אחמד מחרום, דבר ששימח אותנו מאוד, בתור חובבי קינוחים בסוף הארוחה. בכלל, כאן המקום להזכיר, כי נצרת היא בירה של ממתקים מזרחיים ושווארמות נהדרות. אל-טאבון ואלוואכד הן רק טעימה ראשונה מהן בבלוג זה, כולנו תקווה למצוא שוב תירוצים לרוב לעלות אליה ולבחון את שלל שווארמיות העיר. דבר אחד כן נרשה לעצמנו לומר בפסקנות, איננו יודעים אם המסעדות הללו כבר עמדו על תילן בעת ביקור האפיפיור בנצרת לפני כיובל שנים. אך אם היו קיימות, היה וודאי מבקש הוד קדושתו מנה שווארמה, כדי להשיב את נפשו מתלאות המסע.




 הנתונים היבשים:  

פלאפל ושווארמה אלוואכד
טלפון: 04-6001556


הצג מפה גדולה יותר


גודל המנות: גודל הפיתות צנום משהו, אך סביר בסה"כ

הסלטים: תלאות היום ניכרו עליהם (כנראה בגלל שעת הערב המאוחרת)
היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: נינוח אך אדיב מאוד
האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר לשבת אך עדיף לקחת ולשבת באחת משכיות החמדה של העיר
יוקר המחיה: 24 ש"ח למנה בפיתה (זול בהחלט בהשוואה למדד השווארמה הכלל ארצי), נכון לזמן כתיבת הפוסט.


 

יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

אל-טאבון בנצרת

במלאת 12 ירחים לבלוג זה, האם יש דרך טובה יותר לחגוג יום-הולדת לבלוג העוסק בשווארמה, עבור חובבי שווארמה החיים בארצנו, מאשר לצאת ולנסוע לעיר הנחשבת בעיני רבים כבירת השווארמה של ישראל ?

 במחשבות אלו בלבנו, יצאנו לנו, קבוצת כותבי בלוג נמרצים -

  • בליבנו שמחה על מלאת שנה לבלוג,
  • בביטננו רעב-הציפיה לקראת ארוחת-הערב 
  • ובלשוננו ערגה לשווארמה איכותית של ממש.

ולפני שיתלוננו הדקדקנים שבין קוראינו-
  • כן, התזמון של נסיעה לנצרת, בימים שאחרי חג המולד ולפני ראש-השנה האזרחית הקרב ובא, לא היה מקרי. זוהי תקופה בה העיר יפה ומקושטת עד מאוד, שוקקת תיירים, ונעים במיוחד לבקר בה. 
  • כן, אנחנו יודעים שרוב החוקרים כיום מאמינים שזמן חג המולד הוא לא מועד יום-ההולדת האמיתי של האיש ההוא מנצרת,  וכי מועד החג נבחר, ככל הנראה, כדי להקל על הנצרות, דת שיווקית שכמותה, להתחבב על חובבי חגי דצמבר הבולטים של אותה התקופה - חג סול אינקוויטוס (יום היפוך החורף), ואולי מה שהיה גדול חגי האימפריה הרומית של אותו הזמן בו חדלה הנצרות מלהיות דת נרדפת - הסטורנליה.
  • כן, אנחנו גם זוכרים שחג המולד הוא כמובן לא החג היחיד הנחגג לו בדצמבר. חנוכה של היהודים גם הוא לא לבד בקלחת חגי החורף הנחגגים בקרב האנושות. 
המגיע לנצרת בשעות הערב,  צריך לזכור שלא כל שכיות-החמדה השווארמיות הפועלות בה פתוחות. מבין מוסדותיה של נצרת הפעילים לאחר רדת-החשכה, בחרנו לשים פעמינו אל מסעדת אל-טאבון.


אל-טאבון היא מסעדה נצרתית ותיקה (בבעלות משפחת עבאס, משפחה שמסעדות רבות בבעלות בניה ושמבין בניה זכה לפרסום פופולרי במיוחד השף חוסאם עבאס). בתפריט מציעים מטעמים רבים ועתירי מוניטין מהמטבח הפלסטיני, אבל אנחנו הגענו בשביל השווארמה, ורק בשבילה, לאכזבתו של המלצר שהצליח לפתות אותנו להתיישב ליד שולחן, אך נכשל בהסחת-דעתנו ממטרת-המסע.

והשווארמה ? שווארמת עגל מעולה, מתובלת בצורה נהדרת, עשירה ועמוקה, בה לא נתקלנו במקומות אחרים. מין שוואררמה  הגורמת לו לסועד לרצות רק עוד ועוד. כה טוב הוא טעמה עד כי נוצר קונצנזוס בין הסועדים כי בפעם הבאה ניקח לנו במנתנו רק פיתה ובשר-שווארמה, ותו -לאו.
בהחלט מן השווארמות המצדיקות עלייה לרגל.

אם כבר מבקרים בנצרת בשעות הערב, כדאי להציץ בסימן ההיכר הידוע ביותר של העיר - כנסיית הבשורה.



















ואם כבר מבקרים בנצרת בזמן חג המולד, הצצנו גם בכיכר המעיין שליד כנסיית גבריאל הקדוש, והתרשמנו מהמראות היפים שבעיר השלווה הזו.



הנתונים היבשים:
המקום: רח' פאולוס השישי 103, נצרת.


הצג מפה גדולה יותר

גודל המנות: נדיבות.

הסלטים: סבירים וטובים.

היחס ללקוחות בזמני עומס ובזמנים אחרים: אדיב וחביב מאוד, אך לפחות בשעת הערב בה ביקרנו, השירות לא היה מהזריזים ביותר. לנצרת קצב משלה.

האם עדיף לשבת או לקחת: אפשר בהחלט לשבת במסעדה ואפשר בהחלט לקחת למרחבי העיר הקורצים.

יוקר המחיה: 24 ש"ח למנה בפיתה (זול בהחלט בהשוואה למדד השווארמה הכלל ארצי), נכון לזמן כתיבת הפוסט.