שווארמה שמש ברמת-גן היא כנראה אחת המוכרות ביותר מבין שווארמיות ארצנו. מוסד מוכר ומפורסם, וככזה, קשה למצוא אנשים אדישים כלפיה. יש שיישבעו כי מדובר בשווארמה הטובה בישראל. יש שירימו גבה ויסבירו שהיא לא עושה להם את זה.
אני נמנה על המאוהבים, וזו פרשיית-אהבים שנמשכת לה כבר שנים רבות מאוד.
הגעתי לשמש לראשונה בלי ששמעתי את שמעה. הייתי צעיר, רעב, ויצאתי מהעבודה לחפש משהו לאכול לפני שאמשיך אל תוך הלילה. כך מצאתי עצמי משוטט בשעות הערב ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן, כשאני מחפש אחרי מקום מאכל ראוי.
ואז ראיתי את התופעה שמסמנת תמיד מקומות אוכל עממי איכותיים במיוחד - תור. תור ענקי שחסם את כל המדרכה שליד המקום.
חיפשתי לי חניה, הגעתי לתור, עמדתי ונלחמתי על מקומי, וכשהגיע תורי וקיבלתי את מנתי ראיתי שכל המאמץ היה ראוי: שווארמה מתובלת באופן שאני לא היחיד שמכנה אותו אלוהי.
מאז אני חוזר שוב ושוב, וכל ביקור באיזור רמת-גן (ולעתים גם מעבר ליד העיר) הוא עילה לסטייה אל שמש.
שמש היא אומנם מסעדה לכל דבר וענין, ואפשר להזמין בה הרבה יותר משווארמה, אבל אני מגיע לשמש עם עניין אך ורק במלכת-המזונות...
יכול להיות שאני אשמע מאוהב מעט במשפט הבא, אבל רציתי לציין שבעבר, בשעות העומס, היה תור נורא וכל לקוח היה צריך להאבק על מקומו אל נוכח המון ישראלים וישראליות רעבים ונכונים לכל מעשה כדי לשמור על מקומם.
עם התקדמותה של האנושות למדו גם בשמש על קיומם של מחשבים ושילבו מערכת תורים ממוחשבת, ששיפרה מאוד את חוויית הלקוח הלפלף.
אתה ניגש, מזמין בקופה ומשלם, וניגש לחכות ליד השווארמה עד שמגיע תורך על פי המחשב. כתוצאה תהליך ההזמנה וקבלת המנה הוא נעים ונוח, גם בשעות העומס הגדולות ביותר. בהחלט גישה שכדאי שילמדו במקומות אחרים.
למי שלא מכיר, יש להזהיר כי למרות שיש לשמש יש עוד סניף במתחם הבורסה (תובל 9 בר"ג), הסניף הנוסף הוא (לטעמי) שמש לעניים, ואיכות השווארמה שם עדיין איננה יציבה, למרות שכבר חלפו שנים מהפתיחה. הפוסט הזה עוסק בשווארמה של הסניף הראשי, זה שברחוב ז'בוטינסקי.
לסיכום: שווארמה מתובלת היטב. טעימה להפליא. מומלצת בחום רב. אישית, אני אוכל את השווארמה בפיתה ללא תוספות. לטעמי התיבול של הבשר הוא כל-כך איכותי, שכל תוספת רק גורעת. חברים שצחקו עליי בעבר על הגישה הזו ניסו ונתפשו. אחרים סיפרו לי שרבים אוכלים כך בטורקיה, מולדת השווארמה.
רק מלכתוב את הפוסט הזה נהייתי כל-כך מלא געגוע ורעב, שמתחשק לי לצאת לטיול אל עיר-הקודש רמת-גן....
הנתונים היבשים
המקום: רח' ז'בוטינסקי 85, רמת גן.
זהות השווארמה: שווארמת הודו עם שומן כבש, מתובלת היטב.
גודל המנות: גדולות ונדיבות.
הסלטים: סבירים וטובים.
היחס ללקוחות: השירות מהיר מאוד.
האם עדיף לשבת או לקחת: יש מקומות ישיבה סבירים מסביב, אבל לטעמי עדיף לקחת.
יוקר המחיה: בהחלט בהתאם למדד השווארמה הכלל ארצי: 27 ש"ח למנה בפיתה, נכון לזמן כתיבת הפוסט.
אני נמנה על המאוהבים, וזו פרשיית-אהבים שנמשכת לה כבר שנים רבות מאוד.
הגעתי לשמש לראשונה בלי ששמעתי את שמעה. הייתי צעיר, רעב, ויצאתי מהעבודה לחפש משהו לאכול לפני שאמשיך אל תוך הלילה. כך מצאתי עצמי משוטט בשעות הערב ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן, כשאני מחפש אחרי מקום מאכל ראוי.
ואז ראיתי את התופעה שמסמנת תמיד מקומות אוכל עממי איכותיים במיוחד - תור. תור ענקי שחסם את כל המדרכה שליד המקום.
חיפשתי לי חניה, הגעתי לתור, עמדתי ונלחמתי על מקומי, וכשהגיע תורי וקיבלתי את מנתי ראיתי שכל המאמץ היה ראוי: שווארמה מתובלת באופן שאני לא היחיד שמכנה אותו אלוהי.
מאז אני חוזר שוב ושוב, וכל ביקור באיזור רמת-גן (ולעתים גם מעבר ליד העיר) הוא עילה לסטייה אל שמש.
שמש היא אומנם מסעדה לכל דבר וענין, ואפשר להזמין בה הרבה יותר משווארמה, אבל אני מגיע לשמש עם עניין אך ורק במלכת-המזונות...
יכול להיות שאני אשמע מאוהב מעט במשפט הבא, אבל רציתי לציין שבעבר, בשעות העומס, היה תור נורא וכל לקוח היה צריך להאבק על מקומו אל נוכח המון ישראלים וישראליות רעבים ונכונים לכל מעשה כדי לשמור על מקומם.
עם התקדמותה של האנושות למדו גם בשמש על קיומם של מחשבים ושילבו מערכת תורים ממוחשבת, ששיפרה מאוד את חוויית הלקוח הלפלף.
אתה ניגש, מזמין בקופה ומשלם, וניגש לחכות ליד השווארמה עד שמגיע תורך על פי המחשב. כתוצאה תהליך ההזמנה וקבלת המנה הוא נעים ונוח, גם בשעות העומס הגדולות ביותר. בהחלט גישה שכדאי שילמדו במקומות אחרים.
למי שלא מכיר, יש להזהיר כי למרות שיש לשמש יש עוד סניף במתחם הבורסה (תובל 9 בר"ג), הסניף הנוסף הוא (לטעמי) שמש לעניים, ואיכות השווארמה שם עדיין איננה יציבה, למרות שכבר חלפו שנים מהפתיחה. הפוסט הזה עוסק בשווארמה של הסניף הראשי, זה שברחוב ז'בוטינסקי.
לסיכום: שווארמה מתובלת היטב. טעימה להפליא. מומלצת בחום רב. אישית, אני אוכל את השווארמה בפיתה ללא תוספות. לטעמי התיבול של הבשר הוא כל-כך איכותי, שכל תוספת רק גורעת. חברים שצחקו עליי בעבר על הגישה הזו ניסו ונתפשו. אחרים סיפרו לי שרבים אוכלים כך בטורקיה, מולדת השווארמה.
רק מלכתוב את הפוסט הזה נהייתי כל-כך מלא געגוע ורעב, שמתחשק לי לצאת לטיול אל עיר-הקודש רמת-גן....
הנתונים היבשיםהמקום: רח' ז'בוטינסקי 85, רמת גן.
זהות השווארמה: שווארמת הודו עם שומן כבש, מתובלת היטב.
גודל המנות: גדולות ונדיבות.
הסלטים: סבירים וטובים.
היחס ללקוחות: השירות מהיר מאוד.
האם עדיף לשבת או לקחת: יש מקומות ישיבה סבירים מסביב, אבל לטעמי עדיף לקחת.
יוקר המחיה: בהחלט בהתאם למדד השווארמה הכלל ארצי: 27 ש"ח למנה בפיתה, נכון לזמן כתיבת הפוסט.
